כיצד אוכל לדלל את מדגם הבדיקה לטווח הבדיקה?
שאלות ותשובות:
שיטת הדילול הפשוטה ביותר היא שיטת הדילול 1: 1 או שיטת הדילול הכפול, כלומר, נפח 1 של מים מיוניזים או מים מזוקקים מתווסף לנפח 1 של הדגימה שיש לבדוק. שיטה זו יכולה לחצות את ריכוז המדגם. בדוק את הדגימה המדוללת על פי נוהל המדידה הרגיל, ואז הכפיל את התוצאה ב- 2 כדי לקבל את ריכוז המדגם לפני הדילול.
דוגמה: מדגם נבדק והחוץ מחוץ לטווח מוצג בערכת הבדיקה או במכשיר הבדיקה. בשלב זה, נוספו 5 מ"ל מים מיוניזים לדגימה של 5 מ"ל, והמדידה בוצעה שוב. תוצאת המדידה המתקבלת עם הדגימה המדוללת היא 1.9 מ"ג לליטר. ריכוז המדגם לפני הדילול הוא 3.8 מ"ג לליטר.
אם ריכוז הדגימה לאחר דילול כפול עדיין עולה על הטווח, עליכם להגדיל את גורם הדילול. לדוגמה, הוסיפו 2 נפחים של מים מיוניזים לנפח אחד של מדגם וביצעו דילול פי שלושה (תוצאת קביעה כפול 3), או הוסיפו 3 נפחים של מים מיוניזים לנפח אחד של מדגם, ובצעו דילול פי ארבעה (הכפלו (הכפלו) תוצאת המדידה ב -4) וכן הלאה. אם ברצונך להשתמש במדגם הבדיקה כריק במבחן שלך, השתמש בדגימה המדוללת כגוף ריק.
כאשר מדללים, חשוב למדוד במדויק את נפח הדגימה והמים המנותקים. מדידה שגויה תביא לתוצאת מדידה שגויה, ותוצאה שגויה זו תכפיל בגורם הדילול. לפיכך, על פי דרישות המינימום, השתמשו בגליל מסווג כדי ליטול דגימות ומים מיונים. לקבלת תוצאות טובות יותר, השתמשו בפיפטה להעברת הדגימה לבקבוק נפח (כיתה א) והוסיפו מים מיובשים לקו הכיול. מערבבים היטב לפני הבדיקה.
הבוחן יכול להשתמש בפיפטה מתאימה ובבקבוק נפח להכנת נפח מסוים של תמיסה מדוללת לפי הצורך. לדוגמה, בעת ביצוע דילול פי 20, ניתן להעביר 1 מ"ל של דגימה ל -19 מ"ל מים מיונים, או 5 מ"ל של דגימה ל -95 מ"ל מים מיונים (או לדלל לקו הניקוד בבקבוק נפח 100 מ"ל) כך שגורם הדילול של הפיתרון המתקבל זהה. אם נדרש רק 10 מ"ל מהמדגם המדולל לבדיקה, השתמש ב -10 מ"ל למדידה. ניתן להשתמש בפתרון המדולל שנותר כדגימה ריקה או כמדידה חוזרת כנדרש על ידי הבוחן.
שיטת הדילול הפשוטה ביותר היא שיטת הדילול 1: 1 או שיטת הדילול הכפול, כלומר, נפח 1 של מים מיוניזים או מים מזוקקים מתווסף לנפח 1 של הדגימה שיש לבדוק. שיטה זו יכולה לחצות את ריכוז המדגם. בדוק את הדגימה המדוללת על פי נוהל המדידה הרגיל, ואז הכפיל את התוצאה ב- 2 כדי לקבל את ריכוז המדגם לפני הדילול.
דוגמה: מדגם נבדק והחוץ מחוץ לטווח מוצג בערכת הבדיקה או במכשיר הבדיקה. בשלב זה, נוספו 5 מ"ל מים מיוניזים לדגימה של 5 מ"ל, והמדידה בוצעה שוב. תוצאת המדידה המתקבלת עם הדגימה המדוללת היא 1.9 מ"ג לליטר. ריכוז המדגם לפני הדילול הוא 3.8 מ"ג לליטר.
אם ריכוז הדגימה לאחר דילול כפול עדיין עולה על הטווח, עליכם להגדיל את גורם הדילול. לדוגמה, הוסיפו 2 נפחים של מים מיוניזים לנפח של מדגם וביצעו דילול פי שלושה (תוצאת קביעה כפול 3), או הוסיפו 3 נפחים של מים מיוניזים לנפח של מדגם ובצעו דילול פי ארבעה (מדידה תוצאה כפול 4)) וכן הלאה. אם ברצונך להשתמש במדגם הבדיקה כריק במבחן שלך, השתמש בדגימה המדוללת כגוף ריק.
כאשר מדללים, חשוב למדוד במדויק את נפח הדגימה והמים המנותקים. מדידה שגויה תביא לתוצאת מדידה שגויה, ותוצאה שגויה זו תכפיל בגורם הדילול. לפיכך, על פי דרישות המינימום, השתמשו בגליל מסווג כדי ליטול דגימות ומים מיונים. לקבלת תוצאות טובות יותר, השתמשו בפיפטה להעברת הדגימה לבקבוק נפח (כיתה א) והוסיפו מים מיובשים לקו הכיול. מערבבים היטב לפני הבדיקה.
הבוחן יכול להשתמש בפיפטה מתאימה ובבקבוק נפח להכנת נפח מסוים של תמיסה מדוללת לפי הצורך. לדוגמה, בעת ביצוע דילול פי 20, ניתן להעביר 1 מ"ל של דגימה ל -19 מ"ל מים מיונים, או 5 מ"ל של דגימה ל -95 מ"ל מים מיונים (או לדלל לקו הניקוד בבקבוק נפח 100 מ"ל) כך שגורם הדילול של הפיתרון המתקבל זהה. אם נדרש רק 10 מ"ל מהמדגם המדולל לבדיקה, השתמש ב -10 מ"ל למדידה. ניתן להשתמש בפתרון המדולל שנותר כדגימה ריקה או כמדידה חוזרת כנדרש על ידי הבוחן.
מה רע בבדיקת "עקיפה"?
שאלות ותשובות:
כאשר בדיקה מציגה תוצאה של "טווח יתר", הריכוז הנמדד הוא מעל הגבול העליון של מפרט הבדיקה. כלומר, הצבע שמופיע לאחר הוספת המגיב כהה יותר מהצבע שתיבת כלי הבדיקה או מכשיר הבדיקה יכולים בדרך כלל לקרוא את הנתונים, כך שלא ניתן לקרוא אותם.
כאשר ריכוז הדגימה שיש למדוד עולה על טווח הבדיקה המוצהר, ניתן לדלל כמה דגימות שנלקחו טרי במים מיונים או מזוקקים. מדוד את ריכוז המדגם המדולל, ואז הכפיל את תוצאת המדידה בגורם הדילול בכדי להשיג את הריכוז בפועל של המדגם.
עלי לקבוע דגימה בריכוז הגבוה מהגבול העליון של הבדיקה שצוינה על ידי המכשיר. מה עליי לעשות?
שאלות ותשובות:
הוסף מדגימה מים מיובנים או מזוקקים ודלל אותם לטווח ריכוז מדיד. מדדו תחילה את המדגם המדולל, ואז הכפלו את תוצאת המדידה המתקבלת על ידי גורם הדילול בכדי להשיג את ריכוז המדגם המקורי (לפני הדילול). יש לוודא כי מתווסף מספיק מגיב לבדיקה לדגימה המדוללת בכדי שיוכל להגיב באופן מלא עם הפרמטרים שיש למדוד.
עבור פרמטרים מסוימים, כמו אוזון (O3), סולפיד (S2-), יון ברזלי (Fe2 +), ו deoxidizer וכו ', אין זה נכון להשתמש בשיטת הדילול לצורך קביעה. מכיוון שחלק מהחומרים הללו עשויים לצרוך על ידי תגובה עם חמצן, או שהם עלולים להימלט ישירות לאוויר. במקרה זה, עדיף להשתמש בשיטת מדידה עם טווח גדול יותר. אם המים המדוללים מכילים זיהומים, ייצרכו חומרי חיטוי כמו כלור נוזלי, והתוצאה תהיה נמוכה מתוצאות המדידה בפועל.
